פלואוריד במים - נזק יותר מתועלת?
בישראל מוחדר פלואוריד למי השתייה, כשהסיבה העומדת מאחורי פעולה זו היא שמירה על איכות השיניים של תושבי ישראל. בפועל, הטענה היא כי פלואוריד אולי מונע עששת, אולם גורם לנזקים בריאותיים קשים, שעשויים לפגוע אפילו במערכת העצבים ובמוח. אז מי צודק, ועל אילו נזקים מדובר?
העששת נמנעת, המחלות לא
בישראל, מיוצר הפלואוריד, בהנחיית משרד הבריאות, מפסולת תעשייתית הנחשבת לרעילה. כל העיריות בארץ מחויבות להשתמש בו במי השתייה בטריטוריות שלהן. למעשה, מלבד אירלנד, ישראל היא המדינה היחידה בעולם, בה קיים חוק הפלרת המים המחייב עיריות לעשות כך.
רוב העולם אינו משתמש בפלואוריד במי השתייה, הבולטות בו הן ישראל, אירלנד וארצות הברית. אולם אפילו ארצות הברית שדוגלת בכל מה שעשוי לשמור על בריאות השיניים, ביניהם הפלואוריד, שינתה את הנחיותיה בנוגע למתן פלואוריד לתינוקות, לאחר שמחקרים הוכיחו את הסיכון הגובר על הסיכוי לבריאות השן.
בישראל לא טורח משרד הבריאות ליידע את ציבור השותים לגבי כל הסיכונים האפשריים כתוצאה משתיית
פלואוריד במים. כתוצאה מכך, הרימו ארגונים אחרים את הכפפה, ופצחו בחקר מעמיק של מרכיבי מי השתייה בישראל, והשפעות הפלואוריד הנצרך לאורך השנים, על גופינו. ארגונים אלו הם ארגונים "ירוקים", המוחים על שימוש בפסולת תעשייתית לייצור פלואוריד.
מהו פלואוריד?
פלואוריד הוא חומר המצוי בכל משחת שיניים, ומטרתו למנוע עששת בשן, כבר בגיל צעיר. תהליך הפלרה במים כולל הוספה של פלואוריד למי השתייה, בריכוז גבוה. בארץ החלה מדיניות ההפלרה בשנות השמונים, ובשנת 2001 נחקק חוק בכנסת, המחייב את הפלרת המים בכל ישובי ישראל.
הסכנות
פלואוריד הוא יסוד פעיל מאד בטבע. עקב כך, הוא יסוד המגיב לחומרים אחרים ומהווה סכנה של ממש בגוף האדם, בשל יכולת החסימה שלו של אנזימים בגוף בזמן שהוא נאגר בחלקים ממנו. מחקרים מראים, כי לפחות חמישים אחוזים מהפלואוריד מצטבר בעצמות, וריכוז כה עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות, על המפרקים, על עמוד השדרה ועל עצמות השלד, ובעיקר מראים כי חשיפה ממושכת לפלואוריד עלולה לגרום להחמרה בקרב חולי סוכרת, ואפילו את הסיכון לחלות בסרטן העצם.
